אַבסורד

Yiddish

Etymology

Ultimately from Latin absurdus (“discordant; incongruous; silly”).

Pronunciation

• (YIVO) IPA^(key): /abˈsʊrd/

Adjective

אַבסורד • (absurd)

1. absurd, preposterous

Declension

Declension of אַבסורד

predicative					אַבסורד absurd
case	masculine	neuter			feminine	plural
		indefinite	definite	post./nom.
nominative	אַבסורדער absurder	אַבסורד absurd	אַבסורדע absurde	אַבסורדס absurds	אַבסורדע absurde	אַבסורדע absurde
accusative	אַבסורדן absurdn
dative			אַבסורדן absurdn		אַבסורדער absurder

Noun

אַבסורד • (absurd) m, plural אַבסורדן (absurdn)

1. absurdity