ב־ד־ל

See also: בדל

Hebrew

Root

ב־ד־ל • (b-d-l)

1. Forming words relating to separation or distinction.

Forms

• בְּדָל (b'dál)
• בָּדַל (badál)
• בידל \ בִּדֵּל (bidél)
• הִבְדִיל (hivdíl)
• הֶבְדֵּל (hevdél)
• הַבְדָּלָה (havdalá)
• הִבָּדְלוּת (hibad'lút)
• נִבְדַּל (nivdál)

Anagrams

• בדל, לבד