בודד

Hebrew

Root
ב־ד־ד (b-d-d)

Pronunciation

• Audio

  (file)

Adjective

בּוֹדֵד • (bodéd) (feminine בּוֹדְדָה, masculine plural בּוֹדְדִים, feminine plural בּוֹדְדוֹת)

1. lonely
2. alone, isolated
3. desolate

Derived terms

• אִי בּוֹדֵד (i bodéd)

Noun

בּוֹדֵד • (bodéd) m (plural indefinite בּוֹדְדִים, feminine counterpart בּוֹדְדָה)

1. isolated person, single person

Verb

בּוֹדֵד • (bodéd) third-singular masculine past (pi'el construction, passive counterpart בּוֹדַד)

1. to isolate, cause to be isolated

Conjugation

Conjugation of בּוֹדֵד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְבוֹדֵד action noun: בִּידוּד
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	בּוֹדַדְתִּי		בּוֹדַדְנוּ
	second	בּוֹדַדְתָּ	בּוֹדַדְתְּ	בּוֹדַדְתֶּם	בּוֹדַדְתֶּן
	third	בּוֹדֵד	בּוֹדְדָה	בּוֹדְדוּ
present		מְבוֹדֵד	מְבוֹדֶדֶת	מְבוֹדְדִים	מְבוֹדְדוֹת
future	first	אֲבוֹדֵד		נְבוֹדֵד
	second	תְּבוֹדֵד	תְּבוֹדְדִי	תְּבוֹדְדוּ	תְּבוֹדֵדְנָה1
	third	יְבוֹדֵד	תְּבוֹדֵד	יְבוֹדְדוּ	תְּבוֹדֵדְנָה1
imperative		בּוֹדֵד	בּוֹדְדִי	בּוֹדְדוּ	בּוֹדֵדְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Verb

בּוֹדַד • (bodád) third-singular masculine past (pu'al construction, active counterpart בּוֹדֵד)

1. to be isolated, be set apart
2. to be quarantined

Conjugation

Conjugation of בּוֹדַד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	בּוֹדַדְתִּי		בּוֹדַדְנוּ
	second	בּוֹדַדְתָּ	בּוֹדַדְתְּ	בּוֹדַדְתֶּם	בּוֹדַדְתֶּן
	third	בּוֹדַד	בּוֹדְדָה	בּוֹדְדוּ
present		מְבוֹדָד	מְבוֹדֶדֶת	מְבוֹדָדִים	מְבוֹדָדוֹת
future	first	אֲבוֹדַד		נְבוֹדַד
	second	תְּבוֹדַד	תְּבוֹדְדִי	תְּבוֹדְדוּ	תְּבוֹדַדְנָה1
	third	יְבוֹדַד	תְּבוֹדַד	יְבוֹדְדוּ	תְּבוֹדַדְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Verb

בודד / בֻּדַּד • (budád) third-singular masculine past (pu'al construction, active counterpart בידד / בִּדֵּד)

1. to be insulated

Conjugation

Conjugation of בודד / בֻּדַּד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	בודדתי / בֻּדַּדְתִּי		בודדנו / בֻּדַּדְנוּ
	second	בודדת / בֻּדַּדְתָּ	בודדת / בֻּדַּדְתְּ	בודדתם / בֻּדַּדְתֶּם	בודדתן / בֻּדַּדְתֶּן
	third	בודד / בֻּדַּד	בודדה / בֻּדְּדָה	בודדו / בֻּדְּדוּ
present		מבודד / מְבֻדָּד	מבודדת / מְבֻדֶּדֶת	מבודדים / מְבֻדָּדִים	מבודדות / מְבֻדָּדוֹת
future	first	אבודד / אֲבֻדַּד		נבודד / נְבֻדַּד
	second	תבודד / תְּבֻדַּד	תבודדי / תְּבֻדְּדִי	תבודדו / תְּבֻדְּדוּ	תבודדנה / תְּבֻדַּדְנָה1
	third	יבודד / יְבֻדַּד	תבודד / תְּבֻדַּד	יבודדו / יְבֻדְּדוּ	תבודדנה / תְּבֻדַּדְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.