ביטל

Hebrew

Root
ב־ט־ל (b-ṭ-l)

Verb

ביטל / בִּטֵּל • (bitél) (pi'el construction, passive counterpart בוטל / בֻּטַּל)

1. to cancel (plans, a schedule, an event, or the like)
2. to cancel, annul (a decision, a decree, or the like)

Conjugation

Conjugation of ביטל / בִּטֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְבַטֵּל action noun: ביטול / בִּטּוּל
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	ביטלתי / בִּטַּלְתִּי		ביטלנו / בִּטַּלְנוּ
	second	ביטלת / בִּטַּלְתָּ	ביטלת / בִּטַּלְתְּ	ביטלתם / בִּטַּלְתֶּם	ביטלתן / בִּטַּלְתֶּן
	third	ביטל / בִּטֵּל	ביטלה / בִּטְּלָה	ביטלו / בִּטְּלוּ
present		מְבַטֵּל	מְבַטֶּלֶת	מְבַטְּלִים	מְבַטְּלוֹת
future	first	אֲבַטֵּל		נְבַטֵּל
	second	תְּבַטֵּל	תְּבַטְּלִי	תְּבַטְּלוּ	תְּבַטֵּלְנָה1
	third	יְבַטֵּל	תְּבַטֵּל	יְבַטְּלוּ	תְּבַטֵּלְנָה1
imperative		בַּטֵּל	בַּטְּלִי	בַּטְּלוּ	בַּטֵּלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Yiddish

Etymology

ביט (bit) +‎ ־ל (-l). Not related to German Büttel.

Pronunciation

• IPA^(key): /ˈbɪtɫ̩/, /ˈbiːtɫ̩/
• Homophone: ביטול (bitl)

Noun

ביטל • (bitl) n, plural ביטלעך (bitlekh) or ביטלען (bitlen)

1. bathtub

   Synonym: וואַנע (vane)

References

• Justus van de Kamp et al., “ביטל” in Jiddisch-Nederlands Woordenboek [Yiddish-Dutch Dictionary], Amsterdam: Stichting Jiddische Lexicografie, 1987-present (ongoing). [1].