גאל
Hebrew edit
| Root |
|---|
| ג־א־ל (g-ʾ-l) |
Verb edit
גָּאַל • (ga'ál) third-singular masculine past (pa'al construction, passive counterpart נִגְאַל)
- to redeem
- Tanach, Ruth 4:6, with Young's Literal Translation:
- וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל לֹא אוּכַל לִגְאָל לִי פֶּן־אַשְׁחִית אֶת־נַחֲלָתִי גְּאַל־לְךָ אַתָּה אֶת־גְּאֻלָּתִי כִּי לֹא־אוּכַל לִגְאֹל׃
- Va-yómer ha-go'él lo ukhál li-g'ol li pen ashḥít et naḥalatí g'ál l'kha atá et g'ulatí ki lo ukhál li-g'ol.
- And the redeemer saith, 'I am not able to redeem it for myself, lest I destroy mine inheritance; redeem for thyself — thou — my right of redemption, for I am not able to redeem.'
- a. 217 C.E., Mishnah, Arachin 9:3:
- הַמּוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה, הֲרֵי זֶה גוֹאֵל מִיָּד, וְגוֹאֵל כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ
- Ha-mokhér báyit b-vatéi 'aréi ḥomá, haréi zeh goél mi-yád, v-goél kol shnéym 'asar ḥódesh.
- One who buys a house in the houses of walled cities may redeem immediately, and may redeem for all of twelve months.
- to free, deliver, emancipate
- Tanach, Exodus 15:13, with translation of the Jewish Publication Society:
- נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל־נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃
- Naḥíta v-ḥasd'khá 'am zu ga'álta; nehálta b-'ozzkhá el n'vé qodshékha.
- Thou in Thy love hast led the people that Thou hast redeemed; Thou hast guided them in Thy strength to Thy holy habitation.
Conjugation edit
Conjugation of גָּאַל (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | גָּאַלְתִּי | גָּאַלְנוּ | ||
| second | גָּאַלְתָּ | גָּאַלְתְּ | גְּאַלְתֶּם1 | גְּאַלְתֶּן1 | |
| third | גָּאַל | גָּאֲלָה | גָּאֲלוּ | ||
| present | גּוֹאֵל | גּוֹאֶלֶת | גּוֹאֲלִים | גּוֹאֲלוֹת | |
| future | first | אֶגְאַל | נִגְאַל | ||
| second | תִּגְאַל | תִּגְאֲלִי | תִּגְאֲלוּ | תִּגְאַלְנָה2 | |
| third | יִגְאַל | תִּגְאַל | יִגְאֲלוּ | תִּגְאַלְנָה2 | |
| imperative | גְּאַל | גַּאֲלִי | גַּאֲלוּ | גְּאַלְנָה2 | |
| notes |
| ||||