גדש

Hebrew

Root
ג־ד־שׁ (g-d-sh)

Verb

גָּדַשׁ • (gadásh) (pa'al construction)

1. to congest, cram

Conjugation

Conjugation of גָּדַשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לגדוש / לִגְדֹּשׁ action noun: גְּדִישָׁה passive participle: גָּדוּשׁ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	גָּדַשְׁתִּי		גָּדַשְׁנוּ
	second	גָּדַשְׁתָּ	גָּדַשְׁתְּ	גְּדַשְׁתֶּם1	גְּדַשְׁתֶּן1
	third	גָּדַשׁ	גָּדְשָׁה	גָּדְשׁוּ
present		גּוֹדֵשׁ	גּוֹדֶשֶׁת	גּוֹדְשִׁים	גּוֹדְשׁוֹת
future	first	אגדוש / אֶגְדֹּשׁ		נגדוש / נִגְדֹּשׁ
	second	תגדוש / תִּגְדֹּשׁ	תִּגְדְּשִׁי	תִּגְדְּשׁוּ	תגדושנה / תִּגְדֹּשְׁנָה2
	third	יגדוש / יִגְדֹּשׁ	תגדוש / תִּגְדֹּשׁ	יִגְדְּשׁוּ	תגדושנה / תִּגְדֹּשְׁנָה2
imperative		גדוש / גְּדֹשׁ	גִּדְשִׁי	גִּדְשׁוּ	גדושנה / גְּדֹשְׁנָה2
notes		Pronounced גָּדַשְׁתֶּם and גָּדַשְׁתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Noun

גֹּדֶשׁ • (gódesh) m

1. defective spelling of גודש

References

• “גדש” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language