הוזז

Hebrew

Etymology

Root
ז־ו־ז (z-w-z)

Passive of הֵזִיז (hezíz), from the root ז־ו־ז (z-w-z).

Verb

הוּזַז • (huzáz) third-singular masculine past (huf'al construction, active counterpart הֵזִיז)

1. To be moved: to be transfered from one place to another (either literally or figuratively).

Conjugation

Conjugation of הוּזַז (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הוּזַזְתִּי		הוּזַזְנוּ
	second	הוּזַזְתָּ	הוּזַזְתְּ	הוּזַזְתֶּם	הוּזַזְתֶּן
	third	הוּזַז	הוּזְזָה	הוּזְזוּ
present		מוּזָז	מוּזֶזֶת	מוּזָזִים	מוּזָזוֹת
future	first	אוּזַז		נוּזַז
	second	תּוּזַז	תּוּזְזִי	תּוּזְזוּ	תּוּזַזְנָה1
	third	יוּזַז	תּוּזַז	יוּזְזוּ	תּוּזַזְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.