הזיז

Hebrew

Root
ז־ו־ז (z-w-z)

Verb

הֵזִיז • (hezíz) (hif'il construction, passive counterpart הוּזַז)

1. (transitive) to move

Conjugation

Conjugation of הֵזִיז (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָזִיז action noun: הֲזָזָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵזַזְתִּי		הֵזַזְנוּ
	second	הֵזַזְתָּ	הֵזַזְתְּ	הֲזַזְתֶּם1	הֲזַזְתֶּן1
	third	הֵזִיז	הֵזִיזָה	הֵזִיזוּ
present		מֵזִיז	מְזִיזָה	מְזִיזִים	מְזִיזוֹת
future	first	אָזִיז		נָזִיז
	second	תָּזִיז	תָּזִיזִי	תָּזִיזוּ	תָּזֵזְנָה2
	third	יָזִיז	תָּזִיז	יָזִיזוּ	תָּזֵזְנָה2
imperative		הָזֵז	הָזִיזִי	הָזִיזוּ	הָזֵזְנָה2
notes		Pronounced הֵזַזְתֶּם and הֵזַזְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.