הושב

Hebrew

Verb

Root
שׁ־ו־ב (sh-w-b)

הוּשַׁב • (hushav) (huf'al construction, active counterpart הֵשִׁיב)

1. to be put back, to be returned

Conjugation

Conjugation of הוּשַׁב (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הוּשַׁבְתִּי		הוּשַׁבְנוּ
	second	הוּשַׁבְתָּ	הוּשַׁבְתְּ	הוּשַׁבְתֶּם	הוּשַׁבְתֶּן
	third	הוּשַׁב	הוּשְׁבָה	הוּשְׁבוּ
present		מוּשָׁב	מוּשֶׁבֶת	מוּשָׁבִים	מוּשָׁבוֹת
future	first	אוּשַׁב		נוּשַׁב
	second	תּוּשַׁב	תּוּשְׁבִי	תּוּשְׁבוּ	תּוּשַׁבְנָה1
	third	יוּשַׁב	תּוּשַׁב	יוּשְׁבוּ	תּוּשַׁבְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Verb

Root
י־שׁ־ב (y-sh-b)

הוּשַׁב • (hushav) (huf'al construction, active counterpart הוֹשִׁיב)

1. to be set, to be seated

Conjugation

Conjugation of הוּשַׁב (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הוּשַׁבְתִּי		הוּשַׁבְנוּ
	second	הוּשַׁבְתָּ	הוּשַׁבְתְּ	הוּשַׁבְתֶּם	הוּשַׁבְתֶּן
	third	הוּשַׁב	הוּשְׁבָה	הוּשְׁבוּ
present		מוּשָׁב	מוּשֶׁבֶת	מוּשָׁבִים	מוּשָׁבוֹת
future	first	אוּשַׁב		נוּשַׁב
	second	תּוּשַׁב	תּוּשְׁבִי	תּוּשְׁבוּ	תּוּשַׁבְנָה1
	third	יוּשַׁב	תּוּשַׁב	יוּשְׁבוּ	תּוּשַׁבְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.