מושב

Hebrew

Root
י־שׁ־ב (y-sh-b)

Noun

מוֹשָׁב • (mosháv) m (plural indefinite מוֹשָׁבִים, singular construct מוֹשַׁב־, plural construct מוֹשְׁבֵי־) [pattern: מִקְטָל]

1. A seat.
2. A settlement.
3. (מוֹשַׁב־, mosháv-) Singular construct state form of מוֹשָׁב‎.

References

• H4186 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible