המקים

Hebrew

Etymology

Root
מ־ק־ם (m-q-m)

Verb

הִמְקִים • (himkím) third-singular masculine past (hif'il construction)

1. To localize.

   אינני מעוניין להוריד את המשחק, עד שלא ימקימו אותו.

Conjugation

Conjugation of הִמְקִים (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַמְקִים action noun: הַמְקָמָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִמְקַמְתִּי		הִמְקַמְנוּ
	second	הִמְקַמְתָּ	הִמְקַמְתְּ	הִמְקַמְתֶּם	הִמְקַמְתֶּן
	third	הִמְקִים	הִמְקִימָה	הִמְקִימוּ
present		מַמְקִים	מַמְקִימָה	מַמְקִימִים	מַמְקִימוֹת
future	first	אַמְקִים		נַמְקִים
	second	תַּמְקִים	תַּמְקִימִי	תַּמְקִימוּ	תַּמְקֵמְנָה1
	third	יַמְקִים	תַּמְקִים	יַמְקִימוּ	תַּמְקֵמְנָה1
imperative		הַמְקֵם	הַמְקִימִי	הַמְקִימוּ	הַמְקֵמְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.