הסיט

Hebrew

Root
ס־ו־ט (s-w-ṭ)

Verb

הֵסִיט • (hesít) (hif'il construction)

1. to redirect

Conjugation

Conjugation of הֵסִיט (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָסִיט action noun: הֲסָטָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵסַטְתִּי		הֵסַטְנוּ
	second	הֵסַטְתָּ	הֵסַטְתְּ	הֲסַטְתֶּם1	הֲסַטְתֶּן1
	third	הֵסִיט	הֵסִיטָה	הֵסִיטוּ
present		מֵסִיט	מְסִיטָה	מְסִיטִים	מְסִיטוֹת
future	first	אָסִיט		נָסִיט
	second	תָּסִיט	תָּסִיטִי	תָּסִיטוּ	תָּסֵטְנָה2
	third	יָסִיט	תָּסִיט	יָסִיטוּ	תָּסֵטְנָה2
imperative		הָסֵט	הָסִיטִי	הָסִיטוּ	הָסֵטְנָה2
notes		Pronounced הֵסַטְתֶּם and הֵסַטְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• “הסיט” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language