השרה

Hebrew

Root
שׁ־ר־ה (sh-r-h)

Verb

הִשְׁרָה • (hishrá) (hif'il construction)

1. to induce

Conjugation

Conjugation of הִשְׁרָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַשְׁרוֹת action noun: הַשְׁרָאָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִשְׁרֵיתִי		הִשְׁרֵינוּ
	second	הִשְׁרֵיתָ	הִשְׁרֵית	הִשְׁרֵיתֶם	הִשְׁרֵיתֶן
	third	הִשְׁרָה	הִשְׁרְתָה	הִשְׁרוּ
present		מַשְׁרֶה	מַשְׁרָה	מַשְׁרִים	מַשְׁרוֹת
future	first	אַשְׁרֶה		נַשְׁרֶה
	second	תַּשְׁרֶה	תַּשְׁרִי	תַּשְׁרוּ	תַּשְׁרֶינָה1
	third	יַשְׁרֶה	תַּשְׁרֶה	יַשְׁרוּ	תַּשְׁרֶינָה1
imperative		הַשְׁרֵה	הַשְׁרִי	הַשְׁרוּ	הַשְׁרֶינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “השרה” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language