התנזר

Hebrew

Etymology

Root
נ־ז־ר (n-z-r)

Verb

הִתְנַזֵּר • (hitnazér) (hitpa'el construction)

1. to abstain (from doing something)

   אני מתנזר מאלכוהול כי אני מאמין שהוא לא בריא.

   I abstain from alcohol because I believe it's not healthy.

2. to become a monk or a nazir

Conjugation

Conjugation of הִתְנַזֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְנַזֵּר action noun: הִתְנַזְּרוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְנַזַּרְתִּי		הִתְנַזַּרְנוּ
	second	הִתְנַזַּרְתָּ	הִתְנַזַּרְתְּ	הִתְנַזַּרְתֶּם	הִתְנַזַּרְתֶּן
	third	הִתְנַזֵּר	הִתְנַזְּרָה	הִתְנַזְּרוּ
present		מִתְנַזֵּר	מִתְנַזֶּרֶת	מִתְנַזְּרִים	מִתְנַזְּרוֹת
future	first	אֶתְנַזֵּר		נִתְנַזֵּר
	second	תִּתְנַזֵּר	תִּתְנַזְּרִי	תִּתְנַזְּרוּ	תִּתְנַזֵּרְנָה1
	third	יִתְנַזֵּר	תִּתְנַזֵּר	יִתְנַזְּרוּ	תִּתְנַזֵּרְנָה1
imperative		הִתְנַזֵּר	הִתְנַזְּרִי	הִתְנַזְּרוּ	הִתְנַזֵּרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.