זב

Hebrew

Root
ז־ו־ב (z-w-b)

Verb

זָב • (záv) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to drip, trickle, dribble

Conjugation

Conjugation of זָב (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לָזוּב action noun: זִיבָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	זַבְתִּי		זַבְנוּ
	second	זַבְתָּ	זַבְתְּ	זַבְתֶּם	זַבְתֶּן
	third	זָב	זָבָה	זָבוּ
present		זָב	זָבָה	זָבִים	זָבוֹת
future	first	אָזוּב		נָזוּב
	second	תָּזוּב	תָּזוּבִי	תָּזוּבוּ	תזובנה / תָּזֹבְנָה1
	third	יָזוּב	תָּזוּב	יָזוּבוּ	תזובנה / תָּזֹבְנָה1
imperative		זוּב	זוּבִי	זוּבוּ	זובנה / זֹבְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.