חוזק

Hebrew

Root
ח־ז־ק (ḥ-z-q)

Noun

חוזק / חֹזֶק • (khózek) m [pattern: קֹטֶל]

1. (uncountable) strength

References

• H2392 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Verb

חוזק / חֻזַּק • (khuzák) third-singular masculine past (pu'al construction, active counterpart חיזק / חִזֵּק)

1. to be strengthened, reinforced
2. to be secured
3. to be given strength

Conjugation

Conjugation of חוזק / חֻזַּק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חוזקתי / חֻזַּקְתִּי		חוזקנו / חֻזַּקְנוּ
	second	חוזקת / חֻזַּקְתָּ	חוזקת / חֻזַּקְתְּ	חוזקתם / חֻזַּקְתֶּם	חוזקתן / חֻזַּקְתֶּן
	third	חוזק / חֻזַּק	חוזקה / חֻזְּקָה	חוזקו / חֻזְּקוּ
present		מחוזק / מְחֻזָּק	מחוזקת / מְחֻזֶּקֶת	מחוזקים / מְחֻזָּקִים	מחוזקות / מְחֻזָּקוֹת
future	first	אחוזק / אֲחֻזַּק		נחוזק / נְחֻזַּק
	second	תחוזק / תְּחֻזַּק	תחוזקי / תְּחֻזְּקִי	תחוזקו / תְּחֻזְּקוּ	תחוזקנה / תְּחֻזַּקְנָה1
	third	יחוזק / יְחֻזַּק	תחוזק / תְּחֻזַּק	יחוזקו / יְחֻזְּקוּ	תחוזקנה / תְּחֻזַּקְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.