חידד

Hebrew

Root
ח־ד־ד (kh-d-d)

Verb

חידד / חִדֵּד • (khidéd) (pi'el construction)

1. to sharpen

Conjugation

Conjugation of חידד / חִדֵּד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְחַדֵּד action noun: חידוד / חִדּוּד
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חידדתי / חִדַּדְתִּי		חידדנו / חִדַּדְנוּ
	second	חידדת / חִדַּדְתָּ	חידדת / חִדַּדְתְּ	חידדתם / חִדַּדְתֶּם	חידדתן / חִדַּדְתֶּן
	third	חידד / חִדֵּד	חידדה / חִדְּדָה	חידדו / חִדְּדוּ
present		מְחַדֵּד	מְחַדֶּדֶת	מְחַדְּדִים	מְחַדְּדוֹת
future	first	אֲחַדֵּד		נְחַדֵּד
	second	תְּחַדֵּד	תְּחַדְּדִי	תְּחַדְּדוּ	תְּחַדֵּדְנָה1
	third	יְחַדֵּד	תְּחַדֵּד	יְחַדְּדוּ	תְּחַדֵּדְנָה1
imperative		חַדֵּד	חַדְּדִי	חַדְּדוּ	חַדֵּדְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “חידד” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language