חייל

Hebrew

Root
ח־ו־ל (kh-w-l)
7 terms

Noun

חייל / חַיָּל • (khayál) m (plural indefinite חיילים / חַיָּלִים, singular construct חייל / חַיַּל־, feminine counterpart חיילת / חַיֶּלֶת) [pattern: קַטָּל]

1. soldier
2. (chess) pawn

See also

• חַיִל (kháyil)

Verb

חייל / חִיֵּל • (khiyél) (pi'el construction)

1. (transitive) to enlist someone

Conjugation

Conjugation of חייל / חִיֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְחַיֵּל
		action noun		חייול / חִיּוּל
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	חיילתי / חִיַּלְתִּי		חיילנו / חִיַּלְנוּ
	second	חיילת / חִיַּלְתָּ	חיילת / חִיַּלְתְּ	חיילתם / חִיַּלְתֶּם	חיילתן / חִיַּלְתֶּן
	third	חייל / חִיֵּל	חיילה / חִיְּלָה	חיילו / חִיְּלוּ
present		מְחַיֵּל	מְחַיֶּלֶת	מְחַיְּלִים	מְחַיְּלוֹת
future	first	אֲחַיֵּל		נְחַיֵּל
	second	תְּחַיֵּל	תְּחַיְּלִי	תְּחַיְּלוּ	תְּחַיֵּלְנָה1
	third	יְחַיֵּל	תְּחַיֵּל	יְחַיְּלוּ	תְּחַיֵּלְנָה1
imperative		חַיֵּל	חַיְּלִי	חַיְּלוּ	חַיֵּלְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

References

• “חייל” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

Further reading

• חייל on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he

Yiddish

Alternative forms

• חיל (khayel)

Etymology

From Hebrew חַיִל (“army, strength”).

Noun

חייל • (khayel) n, plural חיילות (khayoles)

1. army
2. military

Related terms

• אשת חייל (eyshes khayel)