חיתן

Hebrew

Etymology

Root
ח־ת־ן (kh-t-n)

From the root ח־ת־ן (kh-t-n).

Verb

חיתן / חִתֵּן • (khitén) (pi'el construction)

1. (transitive) To marry (a couple), to wed, to perform the wedding of, to officiate at the wedding of.

   הרב שחיתן אותנו ― haráv shekhitén otánu ― the rabbi who married us

Usage notes

• This verb is used of the officiant at a wedding, not of the couple being married; for the latter, the intransitive verb הִתְחַתֵּן (hitkhatén, “to get married”) is used.

Conjugation

Conjugation of חיתן / חִתֵּן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְחַתֵּן action noun: חיתון / חִתּוּן
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חיתנתי / חִתַּנְתִּי		חיתנו / חִתַּנּוּ
	second	חיתנת / חִתַּנְתָּ	חיתנת / חִתַּנְתְּ	חיתנתם / חִתַּנְתֶּם	חיתנתן / חִתַּנְתֶּן
	third	חיתן / חִתֵּן	חיתנה / חִתְּנָה	חיתנו / חִתְּנוּ
present		מְחַתֵּן	מְחַתֶּנֶת	מְחַתְּנִים	מְחַתְּנוֹת
future	first	אֲחַתֵּן		נְחַתֵּן
	second	תְּחַתֵּן	תְּחַתְּנִי	תְּחַתְּנוּ	תְּחַתֵּנָּה1
	third	יְחַתֵּן	תְּחַתֵּן	יְחַתְּנוּ	תְּחַתֵּנָּה1
imperative		חַתֵּן	חַתְּנִי	חַתְּנוּ	חַתֵּנָּה1
notes		Rare in Modern Hebrew.