חסם

Hebrew

Root
ח־ס־ם (ḥ-s-m)

Verb

חָסַם • (khasám) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to block, to blockade

Conjugation

Conjugation of חָסַם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לחסום / לַחֲסֹם action noun: חֲסִימָה passive participle: חָסוּם
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חָסַמְתִּי		חָסַמְנוּ
	second	חָסַמְתָּ	חָסַמְתְּ	חֲסַמְתֶּם1	חֲסַמְתֶּן1
	third	חָסַם	חָסְמָה	חָסְמוּ
present		חוֹסֵם	חוֹסֶמֶת	חוֹסְמִים	חוֹסְמוֹת
future	first	אחסום / אֶחֱסֹם		נחסום / נַחֲסֹם
	second	תחסום / תַּחֲסֹם	תַּחַסְמִי	תַּחַסְמוּ	תחסומנה / תַּחֲסֹמְנָה2
	third	יחסום / יַחֲסֹם	תחסום / תַּחֲסֹם	יַחַסְמוּ	תחסומנה / תַּחֲסֹמְנָה2
imperative		חסום / חֲסֹם	חִסְמִי	חִסְמוּ	חסומנה / חֲסֹמְנָה2
notes		Pronounced חָסַמְתֶּם and חָסַמְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of חָסַם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לחסום / לַחְסֹם action noun: חֲסִימָה passive participle: חָסוּם
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חָסַמְתִּי		חָסַמְנוּ
	second	חָסַמְתָּ	חָסַמְתְּ	חֲסַמְתֶּם1	חֲסַמְתֶּן1
	third	חָסַם	חָסְמָה	חָסְמוּ
present		חוֹסֵם	חוֹסֶמֶת	חוֹסְמִים	חוֹסְמוֹת
future	first	אחסום / אֶחְסֹם		נחסום / נַחְסֹם
	second	תחסום / תַּחְסֹם	תַּחְסְמִי	תַּחְסְמוּ	תחסומנה / תַּחְסֹמְנָה2
	third	יחסום / יַחְסֹם	תחסום / תַּחְסֹם	יַחְסְמוּ	תחסומנה / תַּחְסֹמְנָה2
imperative		חסום / חֲסֹם	חִסְמִי	חִסְמוּ	חסומנה / חֲסֹמְנָה2
notes		Pronounced חָסַמְתֶּם and חָסַמְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• “חסם” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language