חרך

Hebrew

Root
ח־ר־ך (kh-r-k)

Noun

חָרָךְ • (charách) m (plural indefinite חֲרַכִּים) [pattern: קָטָל]

1. crack

Verb

חָרַךְ • (kharákh) (pa'al construction)

1. to scorch, to singe

Conjugation

Conjugation of חָרַךְ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לחרוך / לַחֲרֹךְ action noun: חֲרִיכָה passive participle: חָרוּךְ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חָרַכְתִּי		חָרַכְנוּ
	second	חָרַכְתָּ	חָרַכְתְּ	חֲרַכְתֶּם1	חֲרַכְתֶּן1
	third	חָרַךְ	חָרְכָה	חָרְכוּ
present		חוֹרֵךְ	חוֹרֶכֶת	חוֹרְכִים	חוֹרְכוֹת
future	first	אחרוך / אֶחֱרֹךְ		נחרוך / נַחֲרֹךְ
	second	תחרוך / תַּחֲרֹךְ	תַּחַרְכִי	תַּחַרְכוּ	תחרוכנה / תַּחֲרֹכְנָה2
	third	יחרוך / יַחֲרֹךְ	תחרוך / תַּחֲרֹךְ	יַחַרְכוּ	תחרוכנה / תַּחֲרֹכְנָה2
imperative		חרוך / חֲרֹךְ	חִרְכִי	חִרְכוּ	חרוכנה / חֲרֹכְנָה2
notes		Pronounced חָרַכְתֶּם and חָרַכְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of חָרַךְ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לחרוך / לַחְרֹךְ action noun: חֲרִיכָה passive participle: חָרוּךְ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חָרַכְתִּי		חָרַכְנוּ
	second	חָרַכְתָּ	חָרַכְתְּ	חֲרַכְתֶּם1	חֲרַכְתֶּן1
	third	חָרַךְ	חָרְכָה	חָרְכוּ
present		חוֹרֵךְ	חוֹרֶכֶת	חוֹרְכִים	חוֹרְכוֹת
future	first	אחרוך / אֶחְרֹךְ		נחרוך / נַחְרֹךְ
	second	תחרוך / תַּחְרֹךְ	תַּחְרְכִי	תַּחְרְכוּ	תחרוכנה / תַּחְרֹכְנָה2
	third	יחרוך / יַחְרֹךְ	תחרוך / תַּחְרֹךְ	יַחְרְכוּ	תחרוכנה / תַּחְרֹכְנָה2
imperative		חרוך / חֲרֹךְ	חִרְכִי	חִרְכוּ	חרוכנה / חֲרֹכְנָה2
notes		Pronounced חָרַכְתֶּם and חָרַכְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• “חרך” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language