למד

See also: ל־מ־ד and למ״ד

Hebrew

Etymology 1

Root
ל־מ־ד (l-m-d)

From the root ל־מ־ד (l-m-d)

Verb

לָמַד • (lamád) third-singular masculine past (pa'al construction, future יִלְמַד)

1. to learn, to study

Conjugation

Conjugation of לָמַד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: ללמוד / לִלְמֹד action noun: לְמִידָה passive participle: לָמוּד
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	לָמַדְתִּי		לָמַדְנוּ
	second	לָמַדְתָּ	לָמַדְתְּ	לְמַדְתֶּם1	לְמַדְתֶּן1
	third	לָמַד	לָמְדָה	לָמְדוּ
present		לוֹמֵד	לוֹמֶדֶת	לוֹמְדִים	לוֹמְדוֹת
future	first	אֶלְמַד		נִלְמַד
	second	תִּלְמַד	תִּלְמְדִי	תִּלְמְדוּ	תִּלְמַדְנָה2
	third	יִלְמַד	תִּלְמַד	יִלְמְדוּ	תִּלְמַדְנָה2
imperative		לְמַד	לִמְדִי	לִמְדוּ	לְמַדְנָה2
notes		Pronounced לָמַדְתֶּם and לָמַדְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Verb

לִמֵּד • (liméd) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. defective spelling of לימד.

Etymology 2

Noun

לָמֶד • (lámed) f

1. Alternative form of למ״ד: the 12th letter of the Hebrew alphabet (ל).