מקובל

Hebrew

Etymology

Root
ק־ב־ל (q-b-l)

Passive participle of the verb קיבל / קִבֵּל (kibél), from the root ק־ב־ל (k-b-l).

Adjective

מקובל / מְקֻבָּל • (m'kubál) (feminine מקובלת / מְקֻבֶּלֶת, masculine plural מקובלים / מְקֻבִָּלים, feminine plural מקובלות / מְקֻבָּלוֹת)

1. Accepted, normal, usual.

Verb

מקובל / מְקֻבָּל • (m'kubál)

1. Masculine singular present participle and present tense of קובל / קֻבַּל (kubál).