נאבק

Hebrew

Etymology

Root
א־ב־ק (ʾ-b-q)
5 terms

Perhaps related to Arabic أَبَقَ (ʔabaqa, “to run away, to flee”).

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /ne.(ʔ)eˈvak/

• Audio:

  (file)

Verb

נֶאֱבַק • (ne'evák) (nif'al construction)

1. (intransitive) to fight, to wrestle (to be involved in physical confrontation)
   • Tanach, Genesis 32:24, with translation of the New International Version:

     וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר׃

     So Jacob was left alone, and a man wrestled with him till daybreak.

2. (figuratively) to struggle [with עִם]

Conjugation

Conjugation of נֶאֱבַק (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		להיאבק / לְהֵאָבֵק
		action noun		היאבקות / הֵאָבְקוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	נֶאֱבַקְתִּי		נֶאֱבַקְנוּ
	second	נֶאֱבַקְתָּ	נֶאֱבַקְתְּ	נֶאֱבַקְתֶּם	נֶאֱבַקְתֶּן
	third	נֶאֱבַק	נֶאֶבְקָה	נֶאֶבְקוּ
present		נֶאֱבָק	נֶאֱבֶקֶת	נֶאֱבָקִים	נֶאֱבָקוֹת
future	first	איאבק / אֵאָבֵק		ניאבק / נֵאָבֵק
	second	תיאבק / תֵּאָבֵק	תיאבקי / תֵּאָבְקִי	תיאבקו / תֵּאָבְקוּ	תיאבקנה / תֵּאָבֵקְנָה1
	third	ייאבק / יֵאָבֵק	תיאבק / תֵּאָבֵק	ייאבקו / יֵאָבְקוּ	תיאבקנה / תֵּאָבֵקְנָה1
imperative		היאבק / הֵאָבֵק	היאבקי / הֵאָבְקִי	היאבקו / הֵאָבְקוּ	היאבקנה / הֵאָבֵקְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

References

• H79 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible