נפרד

Hebrew

Root
פ־ר־ד (p-r-d)

Verb

נִפְרַד • (nifrád) (nif'al construction)

1. to separate or become separated from; to break up with
2. to relinquish, to give up, to take leave of

Conjugation

Conjugation of נִפְרַד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להיפרד / לְהִפָּרֵד action noun: היפרדות / הִפָּרְדוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִפְרַדְתִּי		נִפְרַדְנוּ
	second	נִפְרַדְתָּ	נִפְרַדְתְּ	נִפְרַדְתֶּם	נִפְרַדְתֶּן
	third	נִפְרַד	נִפְרְדָה	נִפְרְדוּ
present		נִפְרָד	נִפְרֶדֶת	נִפְרָדִים	נִפְרָדוֹת
future	first	אֶפָּרֵד		ניפרד / נִפָּרֵד
	second	תיפרד / תִּפָּרֵד	תיפרדי / תִּפָּרְדִי	תיפרדו / תִּפָּרְדוּ	תיפרדנה / תִּפָּרֵדְנָה1
	third	ייפרד / יִפָּרֵד	תיפרד / תִּפָּרֵד	ייפרדו / יִפָּרְדוּ	תיפרדנה / תִּפָּרֵדְנָה1
imperative		היפרד / הִפָּרֵד	היפרדי / הִפָּרְדִי	היפרדו / הִפָּרְדוּ	היפרדנה / הִפָּרֵדְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Adjective

נִפְרָד • (nifrád)

1. separate; different; independent