פג

Hebrew

Root
פ־ו־ג (p-w-g)

פָּג • (pag) third-singular masculine past (pa'al construction)

Conjugation of פָּג (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לָפוּג action noun: —
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	פַּגְתִּי		פַּגְנוּ
	second	פַּגְתָּ	פַּגְתְּ	פַּגְתֶּם	פַּגְתֶּן
	third	פָּג	פָּגָה	פָּגוּ
present		פָּג	פָּגָה	פָּגִים	פָּגוֹת
future	first	אָפוּג		נָפוּג
	second	תָּפוּג	תָּפוּגִי	תָּפוּגוּ	תפוגנה / תָּפֹגְנָה¹
	third	יָפוּג	תָּפוּג	יָפוּגוּ	תפוגנה / תָּפֹגְנָה¹
imperative		פּוּג	פּוּגִי	פּוּגוּ	פוגנה / פֹּגְנָה¹
notes		Rare in Modern Hebrew.