פילל

Hebrew

Root
פ־ל־ל (p-l-l)

Verb

פילל / פִּלֵּל • (pilél) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. to hope for, pray for, believe possible
2. to judge
   • Tanach, 1 Samuel 2:25, with translation of the Jewish Publication Society:

     אִם־יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים וְאִם לַיהוָה יֶחֱטָא־אִישׁ מִי יִתְפַּלֶּל־לוֹ

     If one man sin against another, God shall judge him; but if a man sin against the LORD, who shall entreat for him?

Conjugation

Conjugation of פילל / פִּלֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְפַלֵּל action noun: פילול / פִּלּוּל
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	פיללתי / פִּלַּלְתִּי		פיללנו / פִּלַּלְנוּ
	second	פיללת / פִּלַּלְתָּ	פיללת / פִּלַּלְתְּ	פיללתם / פִּלַּלְתֶּם	פיללתן / פִּלַּלְתֶּן
	third	פילל / פִּלֵּל	פיללה / פִּלְּלָה	פיללו / פִּלְּלוּ
present		מְפַלֵּל	מְפַלֶּלֶת	מְפַלְּלִים	מְפַלְּלוֹת
future	first	אֲפַלֵּל		נְפַלֵּל
	second	תְּפַלֵּל	תְּפַלְּלִי	תְּפַלְּלוּ	תְּפַלֵּלְנָה1
	third	יְפַלֵּל	תְּפַלֵּל	יְפַלְּלוּ	תְּפַלֵּלְנָה1
imperative		פַּלֵּל	פַּלְּלִי	פַּלְּלוּ	פַּלֵּלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.