שיקף

Hebrew

Root
שׁ־ק־ף (sh-q-p)

Verb

שיקף / שִׁקֵּף • (shikef) (pi'el construction)

1. to reflect

Conjugation

Conjugation of שיקף / שִׁקֵּף (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְשַׁקֵּף action noun: שיקוף / שִׁקּוּף
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שיקפתי / שִׁקַּפְתִּי		שיקפנו / שִׁקַּפְנוּ
	second	שיקפת / שִׁקַּפְתָּ	שיקפת / שִׁקַּפְתְּ	שיקפתם / שִׁקַּפְתֶּם	שיקפתן / שִׁקַּפְתֶּן
	third	שיקף / שִׁקֵּף	שיקפה / שִׁקְּפָה	שיקפו / שִׁקְּפוּ
present		מְשַׁקֵּף	מְשַׁקֶּפֶת	מְשַׁקְּפִים	מְשַׁקְּפוֹת
future	first	אֲשַׁקֵּף		נְשַׁקֵּף
	second	תְּשַׁקֵּף	תְּשַׁקְּפִי	תְּשַׁקְּפוּ	תְּשַׁקֵּפְנָה1
	third	יְשַׁקֵּף	תְּשַׁקֵּף	יְשַׁקְּפוּ	תְּשַׁקֵּפְנָה1
imperative		שַׁקֵּף	שַׁקְּפִי	שַׁקְּפוּ	שַׁקֵּפְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.