שכב

Hebrew edit

Root
שׁ־כ־ב (š-k-b)

שָׁכַב • (shakháv) third-singular masculine past (pa'al construction, infinitive לִשְׁכַּב, future יִשְׁכַּב)

To lie down, to be lying down, to recline.
- 2011 July 4, רן לוי (Ran Levi), "השד של הופמן: על גילוי סם האל.אס.די" (hashéd shél hófman: ál gilúi sám ha'él.és.dí, “Hoffman's demon: on the discovery of the drug LSD”), in Ynet:
  כששכב במיטה חש כאילו הוא חולם, למרות שידע שהוא ער.
  ksheshakháv bamitá khásh k'ílu hú kholém, lamrót sheyadá shehú ér.
  As he lay in bed he felt as though he were dreaming, despite knowing that he was awake.

Conjugation of שָׁכַב (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לִשְׁכַּב action noun: שְׁכִיבָה passive participle: שָׁכוּב
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	שָׁכַבְתִּי		שָׁכַבְנוּ
	second	שָׁכַבְתָּ	שָׁכַבְתְּ	שְׁכַבְתֶּם¹	שְׁכַבְתֶּן¹
	third	שָׁכַב	שָׁכְבָה	שָׁכְבוּ
present		שׁוֹכֵב	שׁוֹכֶבֶת	שׁוֹכְבִים	שׁוֹכְבוֹת
future	first	אֶשְׁכַּב		נִשְׁכַּב
	second	תִּשְׁכַּב	תִּשְׁכְּבִי	תִּשְׁכְּבוּ	תִּשְׁכַּבְנָה²
	third	יִשְׁכַּב	תִּשְׁכַּב	יִשְׁכְּבוּ	תִּשְׁכַּבְנָה²
imperative		שְׁכַב	שִׁכְבִי	שִׁכְבוּ	שְׁכַבְנָה²
notes		Pronounced שָׁכַבְתֶּם and שָׁכַבְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.