ביטוי
Hebrew edit
Alternative forms edit
Etymology edit
| Root |
|---|
| ב־ט־א (b-ṭ-ʾ) |
Action noun of בִּטֵּא, from the root ב־ט־א (b-T-'). In sense 1, attested since the Mishnah; in other senses, not attested before the Enlightenment.
Pronunciation edit
Audio (file)
Noun edit
ביטוי / בִּטּוּי • (bitúi) m (plural indefinite ביטויים / בִּטּוּיִים, singular construct ביטוי / בִּטּוּי־, plural construct ביטויי / בִּטּוּיֵי־) [pattern: קִטּוּל]
- A pronunciation, an accent.
- Horayot 2:5:
- אין חייבין על שמיעת הקול, ועל ביטוי שפתיים, ועל טומאת מקדש וקודשיו. […]
- Horayot 2:5:
- An expression, an utterance.
- An expression, an idiom, a figure of speech.
- (mathematics) An expression, a mathematical or algebraic expression.
References edit
- “בִּטּוּי” in Abraham Even-Shoshan (אַבְרָהָם אֶבֶן־שׁוֹשָׁן) et al., הַמִּלּוֹן הֶחָדָשׁ (ha-milón he-khadásh, “The New Dictionary”), Kiryat-Sefer Ltd. (קִרְיַת־סֵפֶר בְּע״ם) (1984), →ISBN, volume 1 of 3 (א to כ), →ISBN, page 107.