דקר

Hebrew

Root
ד־ק־ר‎ (d-q-r)

Noun

דַּקָּר • (dakar) m [pattern: קַטָּל]

1. A grouper: a fish of the genus Epinephelus.

Noun

דֶּקֶר • (deker) m [pattern: קֶטֶל]

1. pick (digging tool)
2. (military) probe, prodder
3. epee: a sword of a type used in fencing and for stabbing

Verb

דָּקַר • (dakár) (pa'al construction, passive counterpart נִדְקַר‎)

1. (transitive) To stab.
   • בעז בנאי, פריז בחורף

     אדם לא עשוי מצמר גפן, דוקר לו בלב, הוא מדמם

   ‏אחייניתי צעקה כשאמא גות'ל דוקרת את פלין.‎‎

   My niece screamed when Mother Gothel stabs Flynn.

Conjugation

Conjugation of דָּקַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לדקור / לִדְקֹר‎ action noun: דְּקִירָה‎ passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	דָּקַרְתִּי‎		דָּקַרְנוּ‎
	second	דָּקַרְתָּ‎	דָּקַרְתְּ‎	דְּקַרְתֶּם‎1	דְּקַרְתֶּן‎1
	third	דָּקַר	דָּקְרָה‎	דָּקְרוּ‎
present		דּוֹקֵר‎	דּוֹקֶרֶת‎	דּוֹקְרִים‎	דּוֹקְרוֹת‎
future	first	אדקור / אֶדְקֹר‎		נדקור / נִדְקֹר‎
	second	תדקור / תִּדְקֹר‎	תִּדְקְרִי‎	תִּדְקְרוּ‎	תדקורנה / תִּדְקֹרְנָה‎2
	third	ידקור / יִדְקֹר‎	תדקור / תִּדְקֹר‎	יִדְקְרוּ‎	תדקורנה / תִּדְקֹרְנָה‎2
imperative		דקור / דְּקֹר‎	דִּקְרִי‎	דִּקְרוּ‎	דקורנה / דְּקֹרְנָה‎2
notes		Pronounced דָּקַרְתֶּם‎ and דָּקַרְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• דקירה‎ (d'kirá)
• נדקר‎ (nidkár)

Anagrams

• קדר‎, רקד‎