הדביק

Hebrew

Root
ד־ב־ק (d-b-q)

Verb

הִדְבִּיק • (hidbík) (hif'il construction)

1. to glue, affix

Conjugation

Conjugation of הִדְבִּיק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַדְבִּיק action noun: הַדְבָּקָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִדְבַּקְתִּי		הִדְבַּקְנוּ
	second	הִדְבַּקְתָּ	הִדְבַּקְתְּ	הִדְבַּקְתֶּם	הִדְבַּקְתֶּן
	third	הִדְבִּיק	הִדְבִּיקָה	הִדְבִּיקוּ
present		מַדְבִּיק	מַדְבִּיקָה	מַדְבִּיקִים	מַדְבִּיקוֹת
future	first	אַדְבִּיק		נַדְבִּיק
	second	תַּדְבִּיק	תַּדְבִּיקִי	תַּדְבִּיקוּ	תַּדְבֵּקְנָה1
	third	יַדְבִּיק	תַּדְבִּיק	יַדְבִּיקוּ	תַּדְבֵּקְנָה1
imperative		הַדְבֵּק	הַדְבִּיקִי	הַדְבִּיקוּ	הַדְבֵּקְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “הדביק” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language