התרה

Hebrew

Root
ת־ר־ה (t-r-h)

Verb

הִתְרָה • (hitrá) (hif'il construction)

1. to warn, to caution

Conjugation

Conjugation of הִתְרָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַתְרוֹת action noun: הַתְרָאָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְרֵיתִי		הִתְרֵינוּ
	second	הִתְרֵיתָ	הִתְרֵית	הִתְרֵיתֶם	הִתְרֵיתֶן
	third	הִתְרָה	הִתְרְתָה	הִתְרוּ
present		מַתְרֶה	מַתְרָה	מַתְרִים	מַתְרוֹת
future	first	אַתְרֶה		נַתְרֶה
	second	תַּתְרֶה	תַּתְרִי	תַּתְרוּ	תַּתְרֶינָה1
	third	יַתְרֶה	תַּתְרֶה	יַתְרוּ	תַּתְרֶינָה1
imperative		הַתְרֵה	הַתְרִי	הַתְרוּ	הַתְרֶינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “התרה” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language