זעזע

See also: ז־ע־ז־ע

Hebrew

Etymology

Root
ז־ע־ז־ע (z-ʿ-z-ʿ)

Cognate with Arabic زعزع.

Verb

זִעְזֵעַ • (zi'zéa') third-singular masculine past (pi'el construction, passive counterpart זועזע / זֻעְזַע)

1. to shake violently; to agitate, shock or horrify; to destabilize
   • Tanach, Habakkuk 2:7, with translation of the Jewish Publication Society:

     הֲלוֹא פֶתַע יָקוּמוּ נֹשְׁכֶיךָ, וְיִקְצוּ מְזַעְזְעֶיךָ; וְהָיִיתָ לִמְשִׁסּוֹת לָמוֹ?

     haló féta' yaqumú nošəchécha, vəyiqtzú məza'zə'écha; vəhayíta liməšissót lamó?

     Shall they not rise up suddenly that shall exact interest of thee,
     And awake that shall violently shake thee,
     And thou shalt be for booties unto them?

Conjugation

Conjugation of זיעזע / זִעְזֵעַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְזַעְזֵעַ action noun: זיעזוע / זִעְזוּעַ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	זיעזעתי / זִעְזַעְתִּי		זיעזענו / זִעְזַעְנוּ
	second	זיעזעת / זִעְזַעְתָּ	זיעזעת / זִעְזַעְתְּ	זיעזעתם / זִעְזַעְתֶּם	זיעזעתן / זִעְזַעְתֶּן
	third	זיעזע / זִעְזֵעַ	זיעזעה / זִעְזְעָה	זיעזעו / זִעְזְעוּ
present		מְזַעְזֵעַ	מְזַעְזַעַת	מְזַעְזְעִים	מְזַעְזְעוֹת
future	first	אֲזַעְזֵעַ		נְזַעְזֵעַ
	second	תְּזַעְזֵעַ	תְּזַעְזְעִי	תְּזַעְזְעוּ	תְּזַעְזַעְנָה1
	third	יְזַעְזֵעַ	תְּזַעְזֵעַ	יְזַעְזְעוּ	תְּזַעְזַעְנָה1
imperative		זַעְזֵעַ	זַעְזְעִי	זַעְזְעוּ	זַעְזַעְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.