זקף

Aramaic

Verb

זְקַף • (zəqaf)

1. to erect, to elevate, to raise
2. to stand straight

Related terms

• אַזְקֵיף
• אִזְדַּקֵּיף / אִזְדְּקֵיף
• זְקוּפָא
• זְקִיף
• זְקִיפְתָּא
• זְקָפוּתָא

Hebrew

Root
ז־ק־ף (z-q-p)

Pronunciation

• Audio:

  (file)

Verb

זָקַף • (zakáf) (pa'al construction)

1. to straighten

Conjugation

Conjugation of זָקַף (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לזקוף / לִזְקֹף action noun: זְקִיפָה passive participle: זָקוּף
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	זָקַפְתִּי		זָקַפְנוּ
	second	זָקַפְתָּ	זָקַפְתְּ	זְקַפְתֶּם1	זְקַפְתֶּן1
	third	זָקַף	זָקְפָה	זָקְפוּ
present		זוֹקֵף	זוֹקֶפֶת	זוֹקְפִים	זוֹקְפוֹת
future	first	אזקוף / אֶזְקֹף		נזקוף / נִזְקֹף
	second	תזקוף / תִּזְקֹף	תִּזְקְפִי	תִּזְקְפוּ	תזקופנה / תִּזְקֹפְנָה2
	third	יזקוף / יִזְקֹף	תזקוף / תִּזְקֹף	יִזְקְפוּ	תזקופנה / תִּזְקֹפְנָה2
imperative		זקוף / זְקֹף	זִקְפִי	זִקְפוּ	זקופנה / זְקֹפְנָה2
notes		Pronounced זָקַפְתֶּם and זָקַפְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.