חלה

Hebrew

Etymology 1

Root
ח־ל־ל (kh-l-l)
16 terms

חלה עם שומשום

Noun

חַלָּה • (khalá) f (plural indefinite חַלּוֹת) [pattern: קַטְלָה]

1. (countable) challah
2. a cake
   • Tanach, Numbers 15:20, with translation of the Jewish Publication Society:

     רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ

     Of the first of your dough ye shall set apart a cake for a gift; as that which is set apart of the threshing-floor, so shall ye set it apart.

Declension

Declension of חַלָּה

	isolated forms		with possessive pronouns
Number:	State:	form	Person:	singular		plural
				m	f	m	f
singular	indefinite	חַלָּה	first	חַלָּתִי		חַלָּתֵנוּ
	definite	הַחַלָּה	second	חַלָּתְךָ	חַלָּתֵךְ	חַלַּתְכֶם	חַלַּתְכֶן
	construct	חַלַּת־	third	חַלָּתוֹ	חַלָּתָהּ	חַלָּתָם	חַלָּתָן
plural	indefinite	חַלּוֹת	first	חלותיי / חַלּוֹתַי		חַלּוֹתֵינוּ
	definite	הַחַלּוֹת	second	חַלּוֹתֶיךָ	חלותייך / חַלּוֹתַיִךְ	חַלּוֹתֵיכֶם	חַלּוֹתֵיכֶן
	construct	חַלּוֹת־	third	חַלּוֹתָיו	חַלּוֹתֶיהָ	חַלּוֹתָם	חַלּוֹתָן

Descendants

• → Dutch: challa
• → English: challah
• → Ukrainian: ха́ла (xála)
• → Yiddish: חלה (khale)
  • → Dutch: challe

References

• “חלה” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

Further reading

• חלה on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he

Etymology 2

Root
ח־ל־ה (kh-l-h)
6 terms

Verb

חָלָה • (khalá) (pa'al construction)

1. To become sick, to be ill.

Conjugation

Conjugation of חָלָה (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לַחֲלוֹת
		action noun		—
		passive participle		—
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	חָלִיתִי		חָלִינוּ
	second	חָלִיתָ	חָלִית	חֲלִיתֶם1	חֲלִיתֶן1
	third	חָלָה	חָלְתָה	חָלוּ
present		חוֹלֶה	חוֹלָה	חוֹלִים	חוֹלוֹת
future	first	אֶחֱלֶה		נֶחֱלֶה
	second	תֶּחֱלֶה	תֶּחֱלִי	תֶּחֱלוּ	תֶּחֱלֶינָה2
	third	יֶחֱלֶה	תֶּחֱלֶה	יֶחֱלוּ	תֶּחֱלֶינָה2
imperative		חֲלֵה	חֲלִי	חֲלוּ	חֲלֶינָה2

¹ Pronounced חָלִיתֶם and חָלִיתֶן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of חָלָה (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לַחְלוֹת
		action noun		—
		passive participle		—
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	חָלִיתִי		חָלִינוּ
	second	חָלִיתָ	חָלִית	חֲלִיתֶם1	חֲלִיתֶן1
	third	חָלָה	חָלְתָה	חָלוּ
present		חוֹלֶה	חוֹלָה	חוֹלִים	חוֹלוֹת
future	first	אֶחְלֶה		נֶחְלֶה
	second	תֶּחְלֶה	תֶּחְלִי	תֶּחְלוּ	תֶּחְלֶינָה2
	third	יֶחְלֶה	תֶּחְלֶה	יֶחְלוּ	תֶּחְלֶינָה2
imperative		חֲלֵה	חֲלִי	חֲלוּ	חֲלֶינָה2

¹ Pronounced חָלִיתֶם and חָלִיתֶן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

Yiddish

Etymology

From Hebrew חַלָּה (khalá).

Pronunciation

• IPA^(key): /ˈχaɫə/

Noun

חלה • (khale) f, plural חלות (khales)

1. (countable) challah

Descendants

• → Dutch: challe

See also

• ברויט (broyt)