חנק

Aramaic

Verb

חנק • (transliteration needed)

1. to choke, to suffocate
2. to hang, to strangle
3. to drown

Hebrew

Root
ח־נ־ק (kh-n-q)

Etymology

Cognate with Arabic خَنَقَ (ḵanaqa).

Verb

חָנַק • (khanák) (pa'al construction, passive counterpart נֶחְנַק)

1. (transitive) To suffocate or asphyxiate (a person or animal); to choke, drown, or smother.

Conjugation

Conjugation of חָנַק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לחנוק / לַחֲנֹק action noun: חֲנִיקָה passive participle: חָנוּק
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חָנַקְתִּי		חָנַקְנוּ
	second	חָנַקְתָּ	חָנַקְתְּ	חֲנַקְתֶּם1	חֲנַקְתֶּן1
	third	חָנַק	חָנְקָה	חָנְקוּ
present		חוֹנֵק	חוֹנֶקֶת	חוֹנְקִים	חוֹנְקוֹת
future	first	אחנוק / אֶחֱנֹק		נחנוק / נַחֲנֹק
	second	תחנוק / תַּחֲנֹק	תַּחַנְקִי	תַּחַנְקוּ	תחנוקנה / תַּחֲנֹקְנָה2
	third	יחנוק / יַחֲנֹק	תחנוק / תַּחֲנֹק	יַחַנְקוּ	תחנוקנה / תַּחֲנֹקְנָה2
imperative		חנוק / חֲנֹק	חִנְקִי	חִנְקוּ	חנוקנה / חֲנֹקְנָה2
notes		Pronounced חָנַקְתֶּם and חָנַקְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of חָנַק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לחנוק / לַחְנֹק action noun: חֲנִיקָה passive participle: חָנוּק
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חָנַקְתִּי		חָנַקְנוּ
	second	חָנַקְתָּ	חָנַקְתְּ	חֲנַקְתֶּם1	חֲנַקְתֶּן1
	third	חָנַק	חָנְקָה	חָנְקוּ
present		חוֹנֵק	חוֹנֶקֶת	חוֹנְקִים	חוֹנְקוֹת
future	first	אחנוק / אֶחְנֹק		נחנוק / נַחְנֹק
	second	תחנוק / תַּחְנֹק	תַּחְנְקִי	תַּחְנְקוּ	תחנוקנה / תַּחְנֹקְנָה2
	third	יחנוק / יַחְנֹק	תחנוק / תַּחְנֹק	יַחְנְקוּ	תחנוקנה / תַּחְנֹקְנָה2
imperative		חנוק / חֲנֹק	חִנְקִי	חִנְקוּ	חנוקנה / חֲנֹקְנָה2
notes		Pronounced חָנַקְתֶּם and חָנַקְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.