טענה

Hebrew

Root
ט־ע־ן (ṭ-ʿ-n)

Noun

טַעֲנָה • (ta'aná) f (plural indefinite טַעֲנוֹת)

1. proposition, claim, argument
   • 1140, Judah Halevi, Sefer Kuzari:

     שָׁאוֹל שָׁאֲלוּ אוֹתִי עַל מַה שֶּׁיֵשׁ אִתִּי מִן הַטְּעָנוֹת וְהַתְּשׁוּבוֹת עַל הַחוֹלְקִים עָלֵינוּ מִן הַפִּילוֹסוֹפִים וְאַנְשֵׁי הַתּוֹרוֹת, וְעַל הַמִּינִים הַחוֹלְקִים עַל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל

     šaʾol šaʾalu ʾoṯi ʿal ma šayeš ʾiti min haṭeʿanoṯ vehatešuvoṯ ʿal haḥoleqim ʿaleynu min hapilosofim veʾanašey hatoroṯ, veʿal haminim haḥoleqim ʿal hamon yisraʾel

     Questions were asked of me what arguments and responses I had to the disagreements from philosophers and people of [other] laws, and to the heretics disagreeing with the rest of Israel.

   • 2019 May 7, Meron Rapoport, “השבוע למדנו: פטריוט ישראלי אמיתי תומך בשימור שלטון חמאס”, in Local Call:

     הטענה שחמאס הוא יציר כפיה של ישראל היא עתיקה כמעט כמו החמאס.

     The claim that Hamas is an Israeli creation is almost as old as Hamas.

Yiddish

Etymology

From Hebrew טַעֲנָה (ta'aná).

Noun

טענה • (tayne) f, plural טענות (taynot)

1. proposition, claim, argument
2. complaint

Derived terms

• טענהן (taynen)