כלל

See also: כּלל and כּלל־

Hebrew

Root
כ־ל־ל (k-l-l)

From the root כ־ל־ל (k-l-l).

כְּלָל • (k'lál) m (plural indefinite כְּלָלִים, singular construct כְּלַל־, plural construct כְּלָלֵי־)

A rule, a norm: a normative specification of desirable behavior.
בבית משפט קיימים כללי התנהגות ברורים. ― b'véit-mishpát kayamím k'laléi-hitnahagút b'rurím. ― In a court of law there are clear rules of behavior.
A rule, a generality: a positive description of common behavior.
The members of a group, taken as a whole.
לאסיפה הגיעו כלל הסטודנטים. ― la'asifá higí'u k'lál-hastudéntim. ― The student body came to the assembly.
(כְּלַל־, k'lál) singular construct state form of כְּלָל‎.

כְּלָל • (k'lál)

at all
- c. 1800, Nachman of Breslov:
  כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל.
  kól ha'olám kuló gésher tsar m'ód, v'ha'ikár lo l'fákhed k'lál.
  The entire world is a very narrow bridge, and the main thing is not to have any fear at all.

כָּלַל • (kalál) (pa'al construction, passive participle כָּלוּל, passive counterpart נִכְלַל)

Conjugation of כָּלַל (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לכלול / לִכְלֹל action noun: כְּלִילָה passive participle: כָּלוּל
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	כָּלַלְתִּי		כָּלַלְנוּ
	second	כָּלַלְתָּ	כָּלַלְתְּ	כְּלַלְתֶּם¹	כְּלַלְתֶּן¹
	third	כָּלַל	כָּלְלָה	כָּלְלוּ
present		כּוֹלֵל	כּוֹלֶלֶת	כּוֹלְלִים	כּוֹלְלוֹת
future	first	אֶכְלַל		נִכְלַל
	second	תִּכְלַל	תִּכְלְלִי	תִּכְלְלוּ	תִּכְלַלְנָה²
	third	יִכְלַל	תִּכְלַל	יִכְלְלוּ	תִּכְלַלְנָה²
imperative		כְּלַל	כִּלְלִי	כִּלְלוּ	כְּלַלְנָה²
notes		Pronounced כָּלַלְתֶּם and כָּלַלְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.