לקט

Hebrew

Etymology

Root
ל־ק־ט (l-q-ṭ)

Noun

לֶקֶט • (léket) m (plural indefinite לְקָטִים, singular construct לֶקֶט־) [pattern: קֶטֶל]

1. gleaning
   • Tanach, Leviticus 23:22, with translation of the King James Version:

     וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם

     And when ye reap the harvest of your land, thou shalt not make clean riddance of the corners of thy field when thou reapest, neither shalt thou gather any gleaning of thy harvest: thou shalt leave them unto the poor, and to the stranger

Verb

לָקַט • (lakát) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to gather
   • Tanach, Exodus 16:22, with translation of the Jewish Publication Society:

     וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה

     And it came to pass that on the sixth day they gathered twice as much bread

Conjugation

Conjugation of לָקַט (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: ללקוט / לִלְקֹט action noun: לְקִיטָה passive participle: לָקוּט
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	לָקַטְתִּי		לָקַטְנוּ
	second	לָקַטְתָּ	לָקַטְתְּ	לְקַטְתֶּם1	לְקַטְתֶּן1
	third	לָקַט	לָקְטָה	לָקְטוּ
present		לוֹקֵט	לוֹקֶטֶת	לוֹקְטִים	לוֹקְטוֹת
future	first	אלקוט / אֶלְקֹט		נלקוט / נִלְקֹט
	second	תלקוט / תִּלְקֹט	תִּלְקְטִי	תִּלְקְטוּ	תלקוטנה / תִּלְקֹטְנָה2
	third	ילקוט / יִלְקֹט	תלקוט / תִּלְקֹט	יִלְקְטוּ	תלקוטנה / תִּלְקֹטְנָה2
imperative		לקוט / לְקֹט	לִקְטִי	לִקְטוּ	לקוטנה / לְקֹטְנָה2
notes		Pronounced לָקַטְתֶּם and לָקַטְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Verb

לִקֵּט • (likét) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. defective spelling of ליקט

Verb

לֻקַּט • (lukát) third-singular masculine past (pu'al construction)

1. defective spelling of לוקט

References

• “לקט” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language