מסירה

Hebrew

Etymology

Root
מ־ס־ר (m-s-r)

Action noun of the verb מָסַר (masár), from the root מ־ס־ר (m-s-r).

Noun

מְסִירָה • (m'sirá) f (plural indefinite מְסִירוֹת, singular construct מְסִירַת־, plural construct מְסִירוֹת־) [pattern: קְטִילָה]

1. delivery, handing over, transmission
2. (sports) pass
3. (colloquial, in the plural) catch (children's game)

Declension

Declension of מְסִירָה

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	מְסִירָה	first	מְסִירָתִי		מְסִירָתֵנוּ
	definite	הַמְּסִירָה	second	מְסִירָתְךָ	מְסִירָתֵךְ	מְסִירַתְכֶם	מְסִירַתְכֶן
	construct	מְסִירַת־	third	מְסִירָתוֹ	מְסִירָתָהּ	מְסִירָתָם	מְסִירָתָן
plural	indefinite	מְסִירוֹת	first	מסירותיי / מְסִירוֹתַי		מְסִירוֹתֵינוּ
	definite	הַמְּסִירוֹת	second	מְסִירוֹתֶיךָ	מסירותייך / מְסִירוֹתַיִךְ	מְסִירוֹתֵיכֶם	מְסִירוֹתֵיכֶן
	construct	מְסִירוֹת־	third	מְסִירוֹתָיו	מְסִירוֹתֶיהָ	מְסִירוֹתָם	מְסִירוֹתָן

Yiddish

Etymology

From Hebrew מְסִירָה (m'sirá).

Noun

מסירה • (mesire) f, plural מסירות (mesires)

1. mesirah, denunciation