נבחר

Hebrew

Etymology

Root
ב־ח־ר (b-ḥ-r)

From the root ב־ח־ר (b-ḥ-r). The adjective and the noun follow from the verb.

Verb

נִבְחַר • (nivkhár) third-singular masculine past (nif'al construction, active counterpart בָּחַר)

1. to be chosen, to be selected
2. to be preferred
3. to be appointed

Conjugation

Conjugation of נִבְחַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להיבחר / לְהִבָּחֵר action noun: היבחרות / הִבָּחֲרוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִבְחַרְתִּי		נִבְחַרְנוּ
	second	נִבְחַרְתָּ	נִבְחַרְתְּ	נִבְחַרְתֶּם	נִבְחַרְתֶּן
	third	נִבְחַר	נִבְחֲרָה	נִבְחֲרוּ
present		נִבְחָר	נִבְחֶרֶת	נִבְחָרִים	נִבְחָרוֹת
future	first	אֶבָּחֵר		ניבחר / נִבָּחֵר
	second	תיבחר / תִּבָּחֵר	תיבחרי / תִּבָּחֲרִי	תיבחרו / תִּבָּחֲרוּ	תיבחרנה / תִּבָּחֵרְנָה1
	third	ייבחר / יִבָּחֵר	תיבחר / תִּבָּחֵר	ייבחרו / יִבָּחֲרוּ	תיבחרנה / תִּבָּחֵרְנָה1
imperative		היבחר / הִבָּחֵר	היבחרי / הִבָּחֲרִי	היבחרו / הִבָּחֲרוּ	היבחרנה / הִבָּחֵרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Adjective

נִבְחָר • (nivkhár) (feminine נִבְחֶרֶת, masculine plural נִבְחָרִים, feminine plural נִבְחָרוֹת)

1. chosen, elected
2. (by extension) choice, top quality
3. elect, incoming, designate: denoting a position to which someone has been elected, but which he or she has not yet assumed.

   ראש הממשלה הנבחר ― rósh hamemshalá hanivkhár ― the Prime Minister–elect

Noun

נִבְחָר • (nivkhár) m (plural indefinite נִבְחָרִים, plural construct נִבְחָרֵי־, feminine counterpart נִבְחֶרֶת)

1. a representative, a chosen or elected person (one who speaks for another)

Derived terms

• בֵּית הַנִּבְחָרִים (beit hanivkharím)