צם

Hebrew edit

Root
צ־ו־ם (ṣ-w-m)

Compare Arabic صَامَ (ṣāma)

צָם • (tsám) third-singular masculine past (pa'al construction)

Conjugation of צָם (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לָצוּם action noun: —
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	צַמְתִּי		צַמְנוּ
	second	צַמְתָּ	צַמְתְּ	צַמְתֶּם	צַמְתֶּן
	third	צָם	צָמָה	צָמוּ
present		צָם	צָמָה	צָמִים	צָמוֹת
future	first	אָצוּם		נָצוּם
	second	תָּצוּם	תָּצוּמִי	תָּצוּמוּ	תצומנה / תָּצֹמְנָה¹
	third	יָצוּם	תָּצוּם	יָצוּמוּ	תצומנה / תָּצֹמְנָה¹
imperative		צוּם	צוּמִי	צוּמוּ	צומנה / צֹמְנָה¹
notes		Rare in Modern Hebrew.