צעק

Hebrew

צָעַק • (tsa'ák) (pa'al construction)

to shout, to yell
אין טעם לצעוק כי הוא לא ישמע. ― There is no point yelling because he will not hear.

Conjugation of צָעַק (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לצעוק / לִצְעֹק action noun: צְעִיקָה passive participle: —
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	צָעַקְתִּי		צָעַקְנוּ
	second	צָעַקְתָּ	צָעַקְתְּ	צְעַקְתֶּם¹	צְעַקְתֶּן¹
	third	צָעַק	צָעֲקָה	צָעֲקוּ
present		צוֹעֵק	צוֹעֶקֶת	צוֹעֲקִים	צוֹעֲקוֹת
future	first	אֶצְעַק		נִצְעַק
	second	תִּצְעַק	תִּצְעֲקִי	תִּצְעֲקוּ	תִּצְעַקְנָה²
	third	יִצְעַק	תִּצְעַק	יִצְעֲקוּ	תִּצְעַקְנָה²
imperative		צְעַק	צַעֲקִי	צַעֲקוּ	צְעַקְנָה²
notes		Pronounced צָעַקְתֶּם and צָעַקְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.