שיידן
Yiddish edit
Etymology 1 edit
Noun edit
שיידן • (sheydn)
Etymology 2 edit
From Middle High German scheiden, from Old High German sceidan, from Proto-West Germanic *skaiþan. Compare German scheiden.
Verb edit
שיידן • (sheydn) (past participle געשיידט (gesheydt))
- to separate
Conjugation edit
Conjugation of שיידן
| infinitive | שיידן sheydn | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| present participle | שיידנדיק sheydndik | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| past participle | געשיידט gesheydt | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| auxiliary | האָבן hobn | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| present | איך שייד ikh sheyd |
מיר שיידן mir sheydn | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דו שיידסט du sheydst |
איר שיידט ir sheydt | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ער שיידט er sheydt |
זיי שיידן zey sheydn | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| imperative | שייד (דו) sheyd (du) |
שיידט (איר) sheydt (ir) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Composed forms
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Derived terms edit
- אַנטשיידן (antsheydn)
- אָפּשיידן (opsheydn)
- אויסשיידונג (oyssheydung)
- אונטערשיידונג (untersheydung)
- באַשיידן (basheydn)
- פֿונאַנדערשיידן (funandersheydn)
- צעשיידן (tsesheydn)
- צווישנשייד (tsvishnsheyd)