תפס

Hebrew

Root
ת־פ־ס (t-p-s)

From the root ת־פ־ס (t-p-s).

תָּפַס • (tafás) (pa'al construction, passive counterpart נִתְפַּס)

To catch (something).
- פלונטר
  "תפסתי פורץ... והוא בארון שלי... תפסתי פורץ... והוא בארון שלי..."
To comprehend, to grasp (someone).
To apprehend.
To occupy.

Conjugation of תָּפַס (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לתפוס / לִתְפֹּס action noun: תְּפִיסָה passive participle: תָּפוּס
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	תָּפַסְתִּי		תָּפַסְנוּ
	second	תָּפַסְתָּ	תָּפַסְתְּ	תְּפַסְתֶּם¹	תְּפַסְתֶּן¹
	third	תָּפַס	תָּפְסָה	תָּפְסוּ
present		תּוֹפֵס	תּוֹפֶסֶת	תּוֹפְסִים	תּוֹפְסוֹת
future	first	אתפוס / אֶתְפֹּס		נתפוס / נִתְפֹּס
	second	תתפוס / תִּתְפֹּס	תִּתְפְּסִי	תִּתְפְּסוּ	תתפוסנה / תִּתְפֹּסְנָה²
	third	יתפוס / יִתְפֹּס	תתפוס / תִּתְפֹּס	יִתְפְּסוּ	תתפוסנה / תִּתְפֹּסְנָה²
imperative		תפוס / תְּפֹס	תִּפְסִי	תִּפְסוּ	תפוסנה / תְּפֹסְנָה²
notes		Pronounced תָּפַסְתֶּם and תָּפַסְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

תֶּפֶס • (téfes) m [pattern: קֶטֶל]