אות

See also: Appendix:Variations of "ot"

Hebrew edit

Root
א־ו־ת (ʾ-w-t)

From Proto-Semitic *awayat-, cognate with Aramaic אתא (ʾāṯāh, “sign”) and Arabic آية (ʔāya, “sign”).

אוֹת • (ot) m (plural indefinite אוֹתוֹת)

a sign, an omen
- Tanach, Exodus 31:17, with translation of HE:
  בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם:
  bēnī ū-vēn bənē yiśrāʾēl ʾōṯ hī lə-ʿōlām.
  It is a sign between Me and the children of Israel for ever.
a signal, a cue

אוֹת • (ot) f (plural indefinite אוֹתִיּוֹת)

letter (symbol)
- a. 217 C.E., Mishnah, Avot 6:3:
  הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אַחַת אוֹ פָסוּק אֶחָד אוֹ דִבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, צָרִיךְ לִנְהוֹג בּוֹ כָבוֹד
  Hal-lōmēḏ mē-ḥăvērō pereq ʾeḥāḏ ʾō hălāḵā ʾaḥaṯ ʾō fāsūq ʾeḥāḏ ʾō ḏibbūr ʾeḥāḏ ʾō ʾǎfillū ʾōṯ ʾaḥaṯ, ṣārīḵ li-nhōḡ bō ḵāvōḏ.
  Whoever learns from his fellow one chapter or one halakha or one verse or one word, or even one letter, should treat him with respect.

From Hebrew אות (ot).

אות • (os) m or n, plural אותיות (oysyes)

letter (symbol used for writing)
זאָגן די אותיות פֿון ― zogn di oysyes fun ― to spell (a word) (literally, “name the letters”)