איחד

Hebrew

Root
א־ח־ד (ʾ-kh-d)

Verb

איחד / אִחֵד • (ʾikhéd) (pi'el construction, passive counterpart אוחד / אֻחַד)

1. to unite (to come or bring together as one)
2. to combine, to merge
3. to unify, to consolidate

Conjugation

Conjugation of איחד / אִחֵד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְאַחֵד action noun: איחוד / אִחוּד
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	איחדתי / אִחַדְתִּי		איחדנו / אִחַדְנוּ
	second	איחדת / אִחַדְתָּ	איחדת / אִחַדְתְּ	איחדתם / אִחַדְתֶּם	איחדתן / אִחַדְתֶּן
	third	איחד / אִחֵד	איחדה / אִחֲדָה	איחדו / אִחֲדוּ
present		מְאַחֵד	מְאַחֶדֶת	מְאַחֲדִים	מְאַחֲדוֹת
future	first	אֲאַחֵד		נְאַחֵד
	second	תְּאַחֵד	תְּאַחֲדִי	תְּאַחֲדוּ	תְּאַחֵדְנָה1
	third	יְאַחֵד	תְּאַחֵד	יְאַחֲדוּ	תְּאַחֵדְנָה1
imperative		אַחֵד	אַחֲדִי	אַחֲדוּ	אַחֵדְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.