בזה

See also: ב- and זה

Hebrew

Etymology 1

Root
ב־ו־ז (b-w-z)

Verb

בָּזָה • (báza)

1. Feminine singular present participle and present tense of בָּז (báz).
2. Third-person feminine singular past (suffix conjugation) of בָּז (báz).

Etymology 2

Root
ב־ז־ה (b-z-h)

Verb

בִּזָּה • (bizá) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. To degrade, to despise, to abuse: defective spelling of ביזה.

Conjugation

Conjugation of ביזה / בִּזָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְבַזּוֹת action noun: ביזוי / בִּזּוּי
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	ביזיתי / בִּזִּיתִי		ביזינו / בִּזִּינוּ
	second	ביזית / בִּזִּיתָ	ביזית / בִּזִּית	ביזיתם / בִּזִּיתֶם	ביזיתן / בִּזִּיתֶן
	third	ביזה / בִּזָּה	ביזתה / בִּזְּתָה	ביזו / בִּזּוּ
present		מְבַזֶּה	מְבַזָּה	מְבַזִּים	מְבַזּוֹת
future	first	אֲבַזֶּה		נְבַזֶּה
	second	תְּבַזֶּה	תְּבַזִּי	תְּבַזּוּ	תְּבַזֶּינָה1
	third	יְבַזֶּה	תְּבַזֶּה	יְבַזּוּ	תְּבַזֶּינָה1
imperative		בַּזֵּה	בַּזִּי	בַּזּוּ	בַּזֶּינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Verb

בֻּזָּה • (buzá) third-singular masculine past (pu'al construction)

1. To be degraded, to be despised, to be abused: defective spelling of בוזה.

Conjugation

Conjugation of בוזה / בֻּזָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	בוזיתי / בֻּזֵּיתִי		בוזינו / בֻּזֵּינוּ
	second	בוזית / בֻּזֵּיתָ	בוזית / בֻּזֵּית	בוזיתם / בֻּזֵּיתֶם	בוזיתן / בֻּזֵּיתֶן
	third	בוזה / בֻּזָּה	בוזתה / בֻּזְּתָה	בוזו / בֻּזּוּ
present		מבוזה / מְבֻזֶּה	מבוזה / מְבֻזָּה	מבוזים / מְבֻזִּים	מבוזות / מְבֻזּוֹת
future	first	אבוזה / אֲבֻזֶּה		נבוזה / נְבֻזֶּה
	second	תבוזה / תְּבֻזֶּה	תבוזי / תְּבֻזִּי	תבוזו / תְּבֻזּוּ	תבוזינה / תְּבֻזֶּינָה1
	third	יבוזה / יְבֻזֶּה	תבוזה / תְּבֻזֶּה	יבוזו / יְבֻזּוּ	תבוזינה / תְּבֻזֶּינָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Etymology 3

Root
ב־ז־ז (b-z-z)

Noun

בִּזָּה • (bizá) f

1. Booty, spoil, plunder, pillage.
   • c. 500 - c.800 CE, “בשלח כג [Beshalach 23]”, in Samuel A. Berman, transl., מדרש תנחומא [Midrash Tanchuma]‎^[2], section 2:

     מֵחֲמַת אֵשׁ שֶׁלְּמַעְלָה נִשְׂרְפוּ גַּלְגִּלָּיו שֶׁל מַטָּה, וְהָיוּ מוֹטוֹת וּמֶרְכָּבוֹת רָצוֹת וְנִכְנָסוֹת בְּעַל כָּרְחָן, שֶׁהָיוּ שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַבִּזָּה.

     The heavenly fire from above ignited the wheels below, and the yokes and the chariots, which were made of silver, gold, precious stones, and pearls, were melted together. This occurred so that Israel might take the spoils with them.

Noun

בַּזָּהּ • (bazáh) m

1. Singular form of בַּז (báz)‎ with third-person feminine singular personal pronoun as possessor.