בישר

Hebrew

Etymology

Root
ב־שׂ־ר (b-ś-r)

Perhaps related to בָּשָׂר (basár, “flesh”). Compare Arabic بَشَّرَ (baššara, “to bring good news”), بَشَرَ (bašara, “to rejoice”).

Verb

בישר / בִּשֵּׂר • (bisér) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. to bring good news
   • Grace After Meals:

     הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.

     harakhamán hú yishlákh lánu 'et-'eliyáhu hanaví zakhúr latóv, vivasér lánu b'sorót tovót y'shu'ót v'nekhamót.

     The Merciful One will send us Elijah the Prophet, remembered for good, and he will bring us good tidings, deliverance, and consolation.

Conjugation

Conjugation of בישר / בִּשֵּׂר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְבַשֵּׂר action noun: בישור / בִּשּׂוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	בישרתי / בִּשַּׂרְתִּי		בישרנו / בִּשַּׂרְנוּ
	second	בישרת / בִּשַּׂרְתָּ	בישרת / בִּשַּׂרְתְּ	בישרתם / בִּשַּׂרְתֶּם	בישרתן / בִּשַּׂרְתֶּן
	third	בישר / בִּשֵּׂר	בישרה / בִּשְּׂרָה	בישרו / בִּשְּׂרוּ
present		מְבַשֵּׂר	מְבַשֶּׂרֶת	מְבַשְּׂרִים	מְבַשְּׂרוֹת
future	first	אֲבַשֵּׂר		נְבַשֵּׂר
	second	תְּבַשֵּׂר	תְּבַשְּׂרִי	תְּבַשְּׂרוּ	תְּבַשֵּׂרְנָה1
	third	יְבַשֵּׂר	תְּבַשֵּׂר	יְבַשְּׂרוּ	תְּבַשֵּׂרְנָה1
imperative		בַּשֵּׂר	בַּשְּׂרִי	בַּשְּׂרוּ	בַּשֵּׂרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• בושר / בֻּשַּׂר (busár)
• מְבַשֵּׂר (m'vasér)
• מבושר / מְבֻשָּׂר (m'vusár)